סוד השמאי הבית של חברת הביטוח 

לפני זמן קצר פורסמה כתבת שער ענקית בעיתון ידיעות אחרונות בנושא הגבלת שכרם של המנהלים בחברות ביטוח אשר עלות שכרם של חמשת הבכירים בחמש חברות הביטוח הגדולות בשנת 2013 מסתכמת ב 131 מיליון ש"ח. שיאן השכר בחברות הביטוח הוא מנכ"ל חברת כלל אשר השתכר בשנה שעברה רק 18,100,000 ש"ח , במקום שני ניתן למצוא את מנכ"ל חברת הביטוח ישיר  אשר השתכר רק  12,000,000 ש"ח , במקום שלישי מנכ"ל חברת ביטוח הפניקס עם עלות שכר של רק 10,400,000 ש"ח, במקום הרביעי והחמישי נמצאים 2 מנכ"לים של חברת ביטוח הראל שכל אחד מהם משתכר רק 9,500,000 ש"ח כל אחד. - נתונים הללו מצויים בעיתונות ובאתרי האינטרנט השונים.

בשיחות סלון שניהלתי עם חברים וניתוח שכרם של הרשומים מעלה עולה כי אותם מנהלים מנחיתים נהלים והנחיות לעובדיהם איך להתנהג עם מבוטחים בעת הגשת תביעה לרבות העובדה כי אלו האחרונים עושים ככל שביכולתם לדחות תביעות ולא לשלם את המגיע, ועתה אני אתן לכם מספר דוגמאות שהביאו אותי לכתוב את המאמר.

ראשית, נציין כי המפתח להוצאת כספים מחברת הביטוח טמון אצל השמאי, ולכן חברות הביטוח פנו עשרות פעמים לבית המשפט העליון, למפקח על הביטוח, לחברי כנסת ולגורמים אחרים בכדי שאלו ישפיעו ויקבעו כי השמאי חייב להיות אחד משלהם, מדוע? אתם בטח מבינים שהם צריכים בעל אינטרס כלכלי שישמור על הקופה השמנה של חברת הביטוח, ואם כך, המנהלים ירוויחו שכר הזוי שנגזר מרווחי קופת חברת הביטוח. -  במקביל, אגוד השמאים, אגוד המוסכים, נציגי ציבור ועורכי דין רבים התנגדו לבקשתם של חברות הביטוח ובשל כך נפסק על ידי בית משפט עיון והמפקח על הביטוח כי חל איסור מוחלט לחייב את המבוטח בשמאי הבית ו/או שמאי מרשימת השמאים שלה... עד כאן הכל טוב ויפה, אבל אנחנו היהודים ובפרט מנהלי חברות הביטוח מצאו פתרונות, אשר אחד מהם הוא איומים מילוליים של נציגי השירות של חברות הביטוח על המבוטח בעת הגשת תביעה, כדוגמא: השמאי הוא אחד משלנו, אנחנו לא בטוחים שתקבל את כספך בחזרה, אנחנו נשלח שמאי בקר שיבדוק את הנזק, אנחנו משלמים שכר טרחה מתואם בסך 400 ש"ח בלבד, את כל אלו תזכור, למה לך בעיות? בתי המשפט וכו'.

נשמע קצת מפחיד למי שלא מכיר כי מטבעו של האדם הסביר לשמור על שקט, תוך שהוא חושב לעצמו מה אני צריך לעמוד מול שופט ולהסביר.. מכאן נניח שאותו מבוטח עדיין עומד על דרישתו למנות שמאי מטעמו, התיקון מתבצע בחוק, אותו שמאי שאינו נמנה מרשימת השמאים עושה את עבודתו נאמנה, מקפיד לצלם את תהליך התיקון, ומפיק חוות דעת מקצועית אשר מגבשת את ירידת הערך שנגרמה, אותו מבוטח שמח וטוב לב מוסר את החוות דעת לחברת הביטוח, וכאן מתחילה מלחמת חורמה על המבוטח בכמה מישורים למען יראו ויראו. הסיבה השכיחה היא לא קיבלנו את החוות דעת, שלח אותה שוב, ואז עובר עוד חודש, והמבוטח מתקשר לשאול מה קורה, כן קיבלנו, הנושא בבדיקה.. חולף עוד חודש ופתאום מתקשרים למבוטח ומודיעים לו כן, בדקנו את החוות דעת, אבל אנחנו לא מאמינים לך ולכן אנחנו נשלח אליך שמאי מטעמנו שיבדוק את הנזקים שנגרמו. - כעבור שבוע שבועיים השמאי מטעם חברת הביטוח מגיע ובודק את התיקון במטרה למזער את הנזקים שנגרמו לחברת הביטוח. לאחר בדיקה "אינטרסית" של השמאי מטעם חברת הביטוח מופקת חוות דעת אשר מכפישה את חוות דעתו של השמאי הראשון, מדוע? כי בראש ובראשונה הוא חייב לשמור על האינטרס הכלכלי של חברת הביטוח ושולחיו תוך הצדקת שכר טרחתו – ובמידת ולא יזרקו אותו לכל הרוחות מרשימת השמאים של חברת הביטוח.

מה יש לי להפסיד אמר אחד השמאים של חברת הביטוח – אני גוזר קופון בהכנת חוות דעת, מחפש איפה להוריד, לא מאשר את ירידת הערך והינה חסכתי כמה אלפי שקלים לקופת חברת הביטוח וכך מעריכים אותי יותר. - דבר שני – בהפחתת סכומי החזר פיצוי למבוטח לפעמים 100 ש"ח ועד לאלפי שקלים למקרה אחד חברת הביטוח מאיימת בבית משפט וכאן היא לוקחת סיכון, אך דקה אחת לפני הדיון מגיע נציג חברת הביטוח ומציע פשרה לפני שהשופט מחליט, ואז אם יש לב חלש לאותו מבוטח הוא מתפשר וחברת הביטוח גוזרת עליו קופון.  במקרה אחר שאותו מבוטח לא מסכים, השופט יודע ומכיר את תעלוליהם של חברות הביטוח וברוב המקרים הוא פוסק לטובת המבוטח והאזרח הקטן לרבות פיצוי של עוגמת נפש והוצאות משפט. 

מעשים הללו, מתבצעים באופן קבוע מיידי שעה ובאלפי מקרים, כי כל אלו הינם אבני דרך להצלחה ושמירה על האינטרס הכלכלי של חברות הביטוח, שאם נחשב את התביעות  המוגשות במכפלה של רק 100 ש"ח לאדם נגיע לסכום הזוי שממנו נגזר שכרו של אותו מנכ"ל אשר מקפיד לשנן את הנחיותיו למנהלים תחתיו תוך יישום נהלי חברת הביטוח. - מכאן אנו למדים כי חברות הביטוח שמחות תמיד לגבות מכם כספים עבור רכישת פוליסת ביטוח, אך בבוא היום, יעשו ככל שביכולתם להקשות עליכם את החיים בכדי לקבל פיצוי בגין נזק שנגרם, עד כמה שזה כואב, אך זו המציאות העגומה.